הוגשה עתירה לביטול חוק ישראלי חדש המתיר לבתי דין רבניים לשמש בוררים בעניינים אזרחיים
בתמצית
- עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון של ישראל מבקשת לבטל חוק חדש המרחיב את סמכויות הבוררות של בתי הדין הרבניים.
- המתנגדים טוענים כי החוק מרחיב באופן בלתי-חוקתי את תפקידיהם של בתי הדין הדתיים ומייצר גישה לא שוויונית לבוררות הממומנת בסבסוד.
- העתירה אף מעלה טענות לאפליה בשל היעדר ייצוג נשי בתפקידי שיפוט בבתי הדין הרבניים.
- לדברי התומכים, החוק מעניק למעשה ערוץ חלופי לפתרון סכסוכים בהתנדבות עבור קהילות דתיות.
סקירה
חוק ישראלי חדש שנחקק ומעניק לבתי הדין הרבניים סמכות לבוררות בסכסוכים אזרחיים מסוימים עומד בפני תקיפה בבית המשפט העליון. העותרים טוענים כי החוק מרחיב באופן בלתי-חוקתי את סמכויות בתי הדין הדתיים, יוצר הקצאת משאבים ציבוריים בלתי שוויונית ומעלה חששות בנוגע לייצוג. העתירה מוגשת על רקע ויכוח מתמשך על תפקידן של מוסדות דתיים במערכות האזרחיות והמשפטיות של ישראל.
מה קרה
ביום חמישי הגישה עמותת ישראל הופשיט עתירה לבית המשפט העליון בבקשה לפסול חוק המאפשר לבתי הדין הרבניים הממלכתיים לשמש בוררים בסכסוכים אזרחיים מסוימים.
העתירה טוענת כי החוק מרחיב שלא כדין את היקף סמכויות בתי הדין הרבניים מעבר לענייני המעמד האישי, וכי הוא יוצר מנגנון בוררות שממומן על ידי המדינה, שנגיש בעיקר לבעלי דין דתיים.
היא טוענת כי החוק מפנה משאבים ציבוריים מהכרעה בענייני נישואין וגירושין לבוררות אזרחית, תוך שהיא מציינת גם את הדרתם של נשים מתפקידי שיפוט בבתי דין אלה.
בין יתר ההתנגדויות, העתירה טוענת כי החוק מאפשר לבתי משפט דתיים להוציא החלטות שניתנות לאכיפה באמצעות רשויות המדינה, תוך טשטוש הקו בין בוררות פרטית לבין סמכות שיפוטית של המדינה.
רקע
בתי הדין הרבניים בישראל מנהלים זה מכבר ענייני מעמד אישי (כגון נישואין וגירושין) בהתאם לדין הדתי. בוררות מחוץ לבתי משפט המדינה בעניינים אזרחיים מתנהלת בדרך כלל באופן פרטי, לעיתים בעלות ניכרת.
תומכי החוק, כגון יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח״כ שמחה רוטמן, טוענים כי החוק מספק אפשרות לפתרון סכסוכים בהתנדבות ובמחיר סביר עבור מי שמבקשים בוררות לפי הדין הדתי. המבקרים רואים בכך אתגר לפסיקות קודמות של בית המשפט העליון שהגבילו את תפקידיהם האזרחיים של בתי הדין הדתיים.
מדוע זה חשוב
- הכרעת בית המשפט עשויה להשפיע על גבולות הסמכויות של גורמים דתיים בתשתית המשפטית בישראל.
- החלטה לטובת העתירה עשויה להגביל תמיכה של המדינה בבוררות דתית בסכסוכים אזרחיים.
- הדיון בתיק מעלה סוגיות רחבות יותר הנוגעות להקצאת משאבים ציבוריים, ייצוג מגדרי והפרדה בין תפקידים מנהליים דתיים לאזרחיים.