בית המשפט העליון בהודו מבטל פסק בוררות בסכסוך פיצויי קרקע להרחבת כביש מהיר לאומי
הכתבות מקובצות בין שפות, מנוסחות מחדש במבנה עריכתי קבוע ומקושרות למקורות המקוריים. איך אנחנו מדווחים.
בתמצית
- בית המשפט העליון בהודו ביטל פסק בוררות שהעלה את פיצויי הקרקע עבור Alfa Remidis Ltd.
- המחלוקת נסבה על פיצויים בגין קרקע שנרכשה עבור National Highway No. 547-E.
- בית המשפט קבע שהבורר טעה כשאימץ שטר מכר בודד לצורך הערכה, בניגוד לסעיף 26(1) לחוק 2013 Land Acquisition Act.
- ההחלטה של בית המשפט הגבוה להחזיר את הפסק בוטלה על בסיס טענות סטטוטוריות.
סקירה
ב-12 במאי 2026 הכריע בית המשפט העליון של הודו בסכסוך פיצויים לגבי קרקע שנרכשה להרחבת National Highway No. 547-E. רשות הכבישים הלאומיים של הודו (NHAI) תקפה פסק בוררות שהעלה את הפיצויים המגיעים לבעלת הקרקע Alfa Remidis Ltd.
בית המשפט העליון קבע כי הן שיטת החישוב והן הראיות שעליהן התבסס פסק הבוררות אינן עומדות בדרישות הסטטוטוריות לפי Right to Fair Compensation and Transparency in Land Acquisition, Rehabilitation and Resettlement Act, 2013.
מה קרה
Alfa Remidis Ltd. החזיקה ב-1,394 מ״ר של קרקע במחוז Nagpur, שנרכשה לצורך הרחבת National Highway No. 547-E.
הפיצויים המקוריים שנקבעו על ידי Deputy Collector סיווגו את הקרקע כקרקע חקלאית, והשתמשו בשלושה שטרות מכר של קרקעות חקלאיות לצורך הערכת השווי.
Alfa Remidis Ltd. ערערה על סיווג זה, וטענה שהקרקע משמשת לצרכים תעשייתיים; היא הצביעה על תעריף ממשלתי גבוה יותר ועל שטר מכר יחיד למגורים לצורך הערכה במסגרת הליך הבוררות.
הבורר הוציא פסק המעניק פיצויים לפי התעריף הגבוה יותר, בהתבסס על שטר מכר יחיד למגורים.
NHAI וממשלת הודו פנו לבית המשפט בבקשה לבטל את הפסק, בטענה שהשיטה אינה עולה בקנה אחד עם סעיף 26(1) לחוק מ-2013, המחייב שימוש במחירי מכירה ממוצעים ממספר שטרות מכר עבור סוגי קרקע דומים.
שופט מחוזי קיבל את הטענה וביטל את הפסק, אך בית המשפט הגבוה הפך את ההחלטה ושב והחזיר את פסק הבוררות על כנו.
בית המשפט העליון קבע כי השימוש של הבורר בשטר מכר יחיד שאינו בר השוואה אינו עומד בדרישות הסטטוטוריות, והשיב על כנה את החלטת השופט המחוזי לבטל את הפסק.
רקע
לפי National Highways Act, רכישת קרקע מחייבת חישוב פיצויים בהתאם ל-2013 Land Acquisition Act. סעיף 26(1)(b) לאותו חוק מחייב שימוש במחיר המכירה הממוצע ממספר שטרות מכר עבור סוגי קרקע דומים באזור. בית המשפט העליון ציין פסיקה קודמת שלפיה שטר מכר יחיד אינו מספיק לקביעות מסוג זה.
מדוע זה חשוב
- הפסיקה מבהירה את שיטת הערכת הקרקע שנרכשה למטרות ציבוריות בהודו, ומדגישה שהפיצויים חייבים להישען על קריטריונים סטטוטוריים ועל נתוני עסקאות בני השוואה. כמו כן, היא מאשרת את גבולות הביקורת השיפוטית על פסקי בוררות לפי סעיף 34 ל-Arbitration and Conciliation Act כאשר מתעוררת סוגיית עמידה בדרישות סטטוטוריות.